הנאשם יליד 1988, רכש ביצים ממושב יערה ושלם תמורתם, העמיסם לרכבו ויצא יחד עם אחר משער המושב, שם הייתה ניידת משטרתית. השוטרים חשדו ברכב, משום שהיה עמוס וחלקו האחורי נראה שקוע, לכן הורו לו לעצור. הנאשם לא ציית להוראות ואף האיץ את המהירות, עקב זאת החליטו לפתוח בעקבותיו במרדף שהסתיים בתפיסתו במבואות נהריה.
בגין האירוע הנ"ל הובא הנאשם לדין בגין העבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, (להלן - "
החוק"),
נסיעה בכיוון ההפוך - עבירה לפי תקנה 35 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961, ( להלן - "
התקנות") ביחד עם סעיף 62 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) - התשכ"א - 1961, (להלן - "
הפקודה") בצירוף סעיף 29 לחוק,
נהיגה במהירות שאינה סבירה - עבירה לפי תקנה 51 לתקנות וסעיפים 62 ו- 68 לפקודה,
נהיגה תוך חציית קו הפרדה רצוף - עבירה לפי תקנה 36(ג) לתקנות וסעיפים 62 ו- 68 לפקודה ו
עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה - עבירה לפי תקנה 47(ד) לתקנות ביחד עם סעיפים 62 ו- 68 לפקודה.
תחילה הנאשם כפר בעובדות כתב האישום המקורי והתחלתי לשמוע ראיות, אולם בשלב מסוים, כתב האישום תוקן, הנאשם חזר בו מהכפירה, הודה בעובדות שנטענו בכתב האישום המתוקן והורשע. עובדות אלו סבו סביב האירוע שהתרחש ביום 11.7.08 בשעה 23:30, עת יצא הנאשם עם רכבו משער מושב יערה, בסמוך למקום חנה רכב מג"ב ובתוכו צוות שכינויו "יוסף 74", (להלן "
הצוות"). הנאשם נהג ברכבו ולידו ישב אדם נוסף. הצוות חשד ברכב, שחלקו האחורי היה שקוע, והורה לו לעצור בצד. הנאשם החל להאיץ את המהירות כשכיוון נסיעתו לשלומי וצומת כברי. הצוות הפעיל אורות כחולים וכרז לרכב הנאשם לעצור. תגובת הנאשם הייתה האצת המהירות עוד יותר במטרה להימלט מהמקום בנסיעה פראית, תוך סיכון בטיחות הנוסע שישב ליד הנאשם וכלי רכב אחרים, לרבות נהגים ונוסעים. במהלך נסיעת הנאשם הוא ביצע עקיפות כשהדרך לא פנויה וגרם לרכבים לסטות מהמסלול בחדות על מנת שלא יפגעו.
הצוות המשיך במרדפו אחר הנאשם, תוך שימוש בכריזה, בסירנה ובאורות כחולים. השוטרת מהצוות הודיעה לתחנת המשטרה בנהריה לשם הזעקת תגבורת ועזרה. הנאשם הגיע לצומת כברי ופנה ימינה לכיוון נהריה כשרכב הצוות בעקבותיו. הנאשם חלף על פני ביה"ח הממשלתי בנהריה. בהמשך הדרך ובכיכר הזיתם הוצב מחסום של היס"מ, שחסם את נתיב הנסיעה של רכב הנאשם, אך זה המשיך ועקף את המחסום במהירות גבוה ושאנה מתאימה לתנאי הדרך ומסכנת את המשתמשים בדרך ועקף את הכיכר מהנתיב השמאלי ובניגוד לכיוון התנועה כשהוא ממשיך מערבה לכיוון העיר.
הצוות שחסם את הנתיב הצטרף למרדף אחרי הנאשם, תוך שהוא כורז לו לעצור ולאחרים לפנות את הדרך שלא יפגעו ובכל זאת רכבים שבאו מולו סטו ממסלולם עקב נהיגתו הפרועה. אולם בכיכר נהריה הירוקה צוות אחר חסם את דרכו, כשבנתיב הנגדי עמד השוטר סער כנפי עם פנס בידו וחסם את דרכו של הנאשם. הנאשם הבחין במחסום והחל להאיט, עבר לנתיב בו עמד השוטר סער, שאותת לו בפס לעצור, נעצר לרגע והמשיך לגלוש באיטיות לכיוונו, תוך שהוא לוחץ בחוזקה על דוושת הדלק לשם הפחדת השוטר על מנת לגרום לו לזוז מדרכו ולפנות לו את הדרך. השוטר חש את הסכנה וצעק לעבר הנאשם לעצור ואף שלף את נשקו, הרכב המשיך קדימה והשוטר נסוג מעט אחורה. שוטרי המחסום הראשון שהצטרפו למרדף מכיכר הזיתים, הגיעו, עצרו את הניידת, ירדו ורצו במהירות מהר לכיוון רכב הנאשם ואחד מהם "שלף" אותו מתוך הרכב ועצרו.
במעשיו הנ"ל עבר הנאשם את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, בהן הודה והורשע על סמך הודאתו.
המדובר בנאשם בן 20 שנה לערך, (יליד נוב' 1988), עברו קל ביותר. מת/18 עולה כי בשנת 2004 הובא לדין בגין עבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, עליה הוא לא הורשע וחוייב בתשלום קנס וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה. על עבירה דומה הובא שוב בשנת 2007. בשל גילו הוגש תסקיר שירות המבחן הסוקר את הרקע ממנו בא, שנתפס כרקע נורמטיבי, גם בעיני הנאשם והוא אף תאר את עבודתו במכירת ביצים ואת הרקע לעבירה דנן והסביר את בריחתו מהשוטרים, בחשש שיחרימו לו את הביצים, אותם קנה בכספו באותו ערב והתכוון למכור בשוק במסגרת מאמציו לתמוך בפרנסת משפחתו.
הנאשם שוחרר לחלופת מעצר ושולב בקבוצה טיפולית של שירות המבחן בעיר מגוריו. הוא שיתף פעולה עם מנחי הקבוצה, לשביעות רצונם, תוך שהוא משתתף במפגשים באופן סדיר. בשלב מסוים הוא הפר את תנאי השחרור ונעצר עקב כך.
מהתסקיר עלה כי הנאשם הכחיש חלק מהעובדות, אך בישיבה מיום 16.2.09, שב והודה בכל העובדות הן בעצמו והן באמצעות סנגורו - עמ' 81.
הנאשם בטא תחושות אשמה בגין חוסר האחריות שגילה במהלך האירוע והטעויות שעשה בהחלטותיו במהלך השתלשלות העניינים.
שירות המבחן היה מודע לחומרת העבירות, אך הוא מצא בפניו אדם צעיר, שמצוי בתהליך התפתחותי אישי ואף התרשם כי ההליך המשפטי חדד לנאשם את אחריותו למעשיו ומשמעותם ולטעמו, הוא הפיק את הלקחים לקראת העתיד. מכאן באה המלצתו שלא לשלוח אותו אל מאחורי סורג ובריח, משתי סיבות: למנוע את ההשפעה השלילית עליו והחשש לאינטראקציה עם דמויות שליליות ועברייניות והרצון לשקם אותו, לכן הוצע להטיל עליו תקופת מאסר שירצה במסגרת עבודות שירות.
הנאשם נעצר ביום 11.7.08 ושוחרר בהתאם להחלטת בימ"ש ביום 26.8.09, אך הוא נעצר שוב ביום 6.12.09 ומאז הוא מצוי במעצר עד היום.
המאשימה סבורה כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה בפועל, פסילה על תנאי וקנס כספי וזאת משום שהפרשה מגוללת עובדות חמורות. הנאשם ניסה להימלט מהשוטרים בכל דרך, תוך שהוא מסכן עצמו ואחרים ובין השאר אנשי כוחות הבטחון שתפקידם לשמור על הסדר הציבורי.
במהלך התחמקויות הנאשם מהשוטרים, ביצע עבירות תעבורה רבות וחמורות וסכן אותם ובנס לא נגרם נזק בנפש וברכוש. התנהגות הנאשם מעידה על רמת המסוכנות הנשקפת ממנו ועקב זאת אין לתת לגילו הצעיר ולנסיבותיו משקל מכריע או ממשי, לדעת המאשימה.
השוטרים היו חייבים להפעיל כוח ונחישות כדי לעצור את הנאשם, שאזר תעוזה ואומץ והתחמק ממחסום משטרתי תוך נהיגה בניגוד לכיוון הנסיעה, סכן את עצמו ואחרים, התנהגות שמעידה על רמת מסוכנותו. עוד טענה המאשימה כי הנאשם הודה לקראת סוף משפטו ולאחר שנשמעו כמעט כל העדים.
הסנגור הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן והדגיש את העובדה כי הנאשם למד את הלקח והפיק רבות מהסתבכותו זו, שמקורה בטעויות שבשיקול הדעת. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי ותביעתי רב ובעל ערך. מה גם, הוכח באופן שאינו משתמע לשני פנים שבמהלך הנסיעה של הנאשם הכביש לא היה עמוס ורק מספר מועט של מכוניות נסעו בו.
עוד נטען כי הנאשם אינו עבריין תנועה שנמלט מהשוטרים עקב נהיגה פרועה או ביצוע עבירת תנועה, אלא הוא חשש שהביצים שרכש, לצורך שיווק כעיסוק ומקור פרנסה, יוחרמו, כפי שקרה בסופו של יום. הנאשם צעיר וחסר ניסיון חיים שביצע את העבירות מתוך שיקול דעת מוטעה.
הסנגור ביקש מבית המשפט לאמץ את המלצת קצין המבחן ולא להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ארוכה, גישה שעלולה לגרום לכך ששכרנו יצא בהפסדנו, לגישתו, כך שבמקום לסייע בשיקום הנאשם, נגרום לו להתדרדר במדרון אל התהום.
הנאשם בפנותו לבית המשפט ביקש להתחשב בו, תוך שהוא מביע צער על מה שקרה.